למה ככה? על מבוא למבוא לפילוסופיה, יומן קריאה

מספר פעמים נשאלתי: "פילוסופיה? זה לא הדבר הזה שבו מדברים ומברברים ובסוף לא יוצא מזה כלום? איזה עניין אתה מוצא בזה? לא עדיף מדע?"

כמקצוע, בחרתי במדע, אבל אני מוצא עניין גם בפילוסופיה.

***

אם מעוניינים בדיון אינטלקטואלי פורה וברמה גבוהה, מה עלינו לדרוש?

לדעתי יש ראשית לדאוג לתנאים הבאים:

א. הגדרת המושגים הבסיסיים. יש לוודא שכל הצדדים מבינים את המושגים הבסיסיים באותה צורה. מה זה אטאיזם? אם אנחנו בעצם לא מבינים את המילה באותה צורה, אז על מה, למען השם, אנחנו מתווכחים?

ב. גבולות גזרה, מה הנושא לדיון. למניעת דיונים אינסופיים שבהם בכל פעם שלא נוח לאחד הצדדים הוא מסיט מעט את הדיון לנושא אחר.

ג. שימושים בלוגיקה ובטיעונים תקפים שמקובלים על כל הצדדים. אחרת מה הטעם בדיון?

***

שאלה ישנה נושנה: האם להרוג אדם אחד כדי להציל עשרה אחרים הוא מעשה מוסרי?

שאלה קשה. לפני שמנסים לקיים דיון פורה יש ראשית להסביר מהם הכלים שבהם נוכל להשתמש בדיון כזה. אנחנו צריכים להבין מהם העקרונות הבסיסיים לדיון כדי שהדעה שאנחנו מגבשים תהיה עקבית ונטולת סתירות פנימיות.

***

בספרו 'Philosophy, the basics', שהוא סוג של מבוא קצרצר למבוא לפילוסופיה, מצביע הסופר, נייג'ל וורברטון, על שלושה זרמים עיקריים לחשיבה על מוסר.

הזרם הראשון, שמכונה דאונטולוגיה, סובר שלפעולות מסוימות יש ערך מוסרי חיובי או שלילי ללא קשר לתוצאותיהן. שתי דוגמאות בולטות מהתחום הן מוסר דתי שנובע מאלוהים (עשרת הדיברות וכדומה) או תיאורית המוסר של הפילוסוף עמנואל קאנט.

הזרם השני, 'תוצאתנות' או Consequentialism, מתמקד לא בכוונת מבצע הפעולה ולא בשאלה האם הפעולה מוסרית או לא, אלא רק בתוצאותיה של הפעולה. האם מותר לשקר? יגידו הדאונטולוגים: "לא, לשקר זה לא מוסרי". יאמר התוצאתן: "ראשית אמרו לי מה תוצאות אמירת השקר. אם הן טובות, המעשה מוסרי, ואם רעות, השקר מתועב." הדוגמה המפורסמת ביותר לתורת מוסר כזאת היא התועלתנות (Utilitarianism) שבה ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית. התועלת הכללית יכולה להיות למשל העלאת רמת האושר הכוללת או הורדת רמת הסבל.

הזרם השלישי המוזכר מכונה 'Virtue ethics', והוא מבוסס על תורתו של אריסטו. הדגש בתורה זאת הוא לא על המעשים עצמם אלא על החיים כמכלול. כיצד ראוי לו לאדם לחיות את חייו? התשובה היא שחיים ראויים הם חיים שבהן אדם מפתח את המידות הטובות. כל החלטה על מוסריות תתקבל לאור הרצון לשמר את המידות הטובות שהחלטנו שהן הראויות.

עטיפת הספר

***

כעת ניתן לחזור לשאלה המקורית: האם מוסרי להרוג אדם אחד כדי להציל עשרה? הדאונטולוגיסט עלול להגיד "לא תרצח!". התועלתן עלול להגיד: "המאזן חיובי, להרוג!", ומה יגיד איש המידות? מהי המידה הטובה? (כמובן שאני מגחיך, מרדד ומעוות את הדיון, מכיוון שאין זה הנושא של הרשימה).

כפי שאתם מבינים, תשובה חד משמעית לא תקבלו, אבל זאת לא היתה המטרה. כל אדם צריך לקבל את החלטות המוסר שלו בינו לבין עצמו. הפילוסופיה שמה בידיו כלים לחשיבה בהירה, סדורה ועקבית.

הפילוסופיה מעוררת מחשבה, מחדדת אותה, עוזרת לעשות סדר בטיעונים ולקדם דיון פורה.

***

ומה לגבי הספר שהוזכר? האם הוא טוב?

הדאונטולוגיסט יגיד "…, סתם, סתם.

הספר קריא מאוד למרות התחום המאיים (פילוסופיה). הוא נוגע במגוון רחב של נושאים בסגנון של תפריט טעימות. לכל אחד מנושאים שנבחרו מוקדש פרק שבו הוא מוסבר בקיצור נמרץ ואז מוצגים טיעונים בעד ונגד. בסוף כל פרק יש רשימת קריאה למי שמעוניין לצלול עמוק יותר. זה אינו ספר לימוד אלא פורטל כניסה למתחילים.

ישנן לטעמי שתי נקודות תורפה לספר. הראשונה היא שהדוגמאות מהחיים מועטות מידי והן לא תמיד טובות מספיק. ספר פילוסופיה פופולרי קם ונופל על בהירות הכתיבה ועל הדוגמאות מהחיים. הנקודה השניה שהפריעה לי היא שהכותב אינו אובייקטיבי. קל מאוד להסיק בכל פרק מהן הדעות שבהן דוגל הכותב ומאלו עמדות הוא מסתייג. שתי נקודות התורפה האלה עומדות בניגוד למשל לספר אחר שקראתי מהסדרה בנושא רצון חופשי. בספר ההוא הדוגמאות מהחיים היו רבות וברורות ולא ברור לי עד עכשיו מה עמדתה של הכותבת בנושא.

***

ניתן לקרוא ולשמוע פילוסופיה מאותו כותב בשני מקורות מומלצים נוספים:

א. בצורת פרקי פודקאסט קצרצרים תחת השם Philosophy Bites.

ב. לא מזמן תורגם ספר אחר שלו לעברית: 'היסטוריה של הפילוסופיה לצעירים מכל הגילים'.

שאלה פתוחה – טיול שמתחיל בתהליכי שיווי משקל, דרך לה-שטלייה וסופו בלנץ

בואו ונניח שיש מדיום כלשהו ובו שני סוגי מולקולות שאותן נסמן ב-A ו-B. כאשר מולקולת A פוגשת במולקולת B הן מתרכבות לחומר שלישי שאותו נסמן ב-AB. נניח לשם פשטות שהמדיום מכיל כמות עצומה ובלתי נדלית של מולקולות B ולתוכה מוסיפים כמות מוגבלת של מולקולות מסוג A.

A+B→AB

מה נצפה לראות אם ננטר את ריכוז מולקולות ה-A במדיום?

ככל שהזמן עובד ריכוז ה-A יורד מכיוון שכמות ה-A קטנה בכל ריאקציה שמתרחשת.

מהי 'ההתנהגות' או הפונקציונליות של ירידה זאת בריכוז? האם נוכל לתאר אותה מתמטית?

לשם פשטות נניח שקצב הריאקציה תלוי בהסתברות של המולקולות להיפגש ובהסתברות שאם הן כבר נפגשו תהיה ביניהן מספיק 'כימיה' כדי שהדייט יסתיים בחתונה. ההסתברות למפגש תלויה בריכוז מולקולות ה-A (וה-B אבל הנחנו שריכוז ה-B קבוע). ההסתברות לריאקציה בין מולקולות A ל-B תלוי רק בתכונות של המולקולות ולכן אינה משתנה בזמן.

במילים אחרות, קצב השינוי בריכוז ה-A הוא שלילי כי הריכוז יורד והוא תלוי בקבוע כלשהו כפול הריכוז של A. המשפט הזה מתאר משוואה דיפרנציאלית פשוטה שפתרונה אקספוננט דועך בזמן.

***

מה יקרה אם נניח שלכל קומפלקס AB יש הסתברות כלשהי להתפרק חזרה לרכיבים A ו-B? כעת יש בתמיסה תהליכים כימיים בשני הכיוונים, פירוק והרכבה, ימינה ושמאלה במשוואה.

A+B↔AB

קצב הריאקציה בין מולקולות A ו-B, כלומר מעבר ימינה במשוואה תלוי בריכוז של A, בריכוז של B ובקבועים. מאותן סיבות קצב הפירוק של AB תלוי בריכוז של AB בתמיסה ובקבועים. כלומר:

[Right-to-left velocity=Ka·[A]·[B

[Left-to-right velocity=Kd·[AB

סוגריים מרובעים מסמלים ריכוז. Kd ו-Ka הם קבועים.

מה יקרה אם נחכה מספיק זמן? סביר להניח שהמערכת תגיע לשיווי משקל כך שהריכוזים יגיעו לערכים קבועים ויציבים. אם מצב זה קיים אז בהכרח מהירויות המעבר מימין לשמאל ומשמאל לימין במשוואה צריכות להיות שוות. נוכל אם כך לרשום שבמצב שיווי משקל:

[Ka·[A]·[B]= Kd·[AB

מכאן יוצא ש:

AB]/ [A]·[B]=Keq]

כלומר קיבלנו שבמצב שיווי משקל קיים יחס קבוע בין הריכוזים של המגיבים והתוצרים בריאקציה.

נסכם את שתי התובנות העיקריות:

1) מהירות הריאקציה תלויה בריכוז המגיבים.

2) בשיווי משקל קיים יחס קבוע בין הריכוזים של המגיבים והתוצרים.

בכימיה נהוג לכנות את המסקנות האלה בשם "חוק פעולת המסות". ניתן לקרא בקצרה על ההיסטוריה של גילויו וניסוחו של החוק בקישור הזה.

***

נניח שקיים מדיום ובו מתרחש תהליך שיווי משקל כפי שתואר בחלק הקודם. מה יקרה אם לפתע נוסיף לתוך המיקס כמות גדולה של A?

ישנו כלל אצבע מפורסם בכימיה שנקרא 'עקרון לה-שטלייה' שאומר שכאשר 'מפריעים' למערכת בשיווי משקל, המערכת תארגן את עצמה מחדש כך שהיא תתנגד להפרעה.

ההפרעה בדוגמה כאן היא שינוי חיצוני של ריכוז אחד המגיבים בתוך מערכת בשיווי משקל. אם כך, לפי עקרון לה-שטלייה המערכת תתארגן מחדש כך שריכוז AB יעלה, דבר שיפעל לירידת A, כלומר לביטול ההפרעה. נשים לב שמצב שיווי המשקל, כלומר הערכים A,B ו-AB שנשארים קבועים בזמן, השתנה.

נוכל להסביר את עקרון לה-שטלייה באמצעות חוק פעולת המסות. הגודל שחייב להישמר בתהליך שיווי משקל הוא Keq קבוע שיווי המשקל. אם הריכוז של A גדל, הריכוז של AB חייב לגדול גם הוא כדי לשמר יחס קבוע.

אפשר להשתמש בעקרון לה-שטליה להסיק על תזוזת מצב שיווי המשקל גם עקב שינוי פתאומי של לחץ או טמפרטורה. ניתן לקרוא על כך בקישור הזה.

יש לשים לב שעקרון לה-שטלייה אינו מסביר את הסיבה לתוצאה אלא נותן כלי מהיר כדי להסיק מה יקרה למערכת בשיווי משקל עקב שינוי אחד הפרמטרים.

למי שמעוניין להתעמק מעט יותר, כתבתי ברשימה קודמת על תהליך שיווי משקל כימי שמתרחש במים ובעזרתו ניתן להסביר מהן חומצות ובסיסים. שווה להציץ.

***

חוק פארדיי קובע ששינוי בשטף המגנטי גורם להתעוררות של שדה חשמלי מושרה. למשל אם נקרב מגנט קבוע לטבעת מתכת מוליכה, עוצמת השדה המגנטי דרך הטבעת גדלה בזמן ההתקרבות, כלומר השטף המגנטי דרכה משתנה, וכתוצאה יתפתח עליה מתח חשמלי מושרה כאילו חיברנו אותה לסוללה.

תמונה 1: כאשר מקרבים את המגנט השטף של קווי השדה המגנטי דרך הטבעת גדל.

מצד שני, זרם חשמלי יוצר שדה מגנטי ולכן הופעת הזרם המושרה גוררת הופעה של שדה מגנטי מושרה בנוסף לזה המקורי שיצר את הזרם המושרה.

חוק לנץ הוא כלל אצבע שקובע שכאשר מתבצעת הפרעה לשטף המגנטי, הזרם המושרה שמתפתח חייב להתנגד להפרעה שיצרה אותו. בעזרת החוק ניתן להסיק מה יהיה כיוון הזרם המושרה ללא חישובים מסובכים. החוק קשור לשימור אנרגיה ולדרישה שלא נפיק עבודה בחינם.

יש לשים לב שחוק לנץ אינו מסביר את הסיבה לתוצאה אלא נותן כלי מהיר כדי להסיק מה יקרה למערכת בעקבות שינוי השטף המגנטי דרך טבעת מוליכה.

***

לאן אני חותר?

הניסוחים של חוק לנץ ועקרון לה-שטלייה נראים לי דומים באופן מחשיד.

האם ניתן להסיק מהדימיון שגם עקרון לה-שטלייה, כמו חוק לנץ, קשור לשימור אנרגיה ולמניעה של עבודה בחינם?

האם יש קשר פיזיקלי בין עקרון לה-שטלייה לחוק לנץ או שזה רק דמיון מילולי אקראי והצורך שלי לחפש תבניות גם במקומות שהן אינן?

אשמח לקרוא את דעתכם.