ראשי > כללי > המחשב אינו כל-יכול – יומן קריאה

המחשב אינו כל-יכול – יומן קריאה

לפני זמן מה שוחחתי עם תלמידת תיכון שהתלוננה שבית-ספרה קבע את מערכת השעות כך שאחד השיעורים מתנגש עם אחד החוגים שלה אחר-הצהריים. עוד היא סיפרה שכאשר פנתה אל בית-הספר, הצוות האחראי על בניית מערכת השעות גילה חוסר נכונות לשנות את המצב.

למזלי, לפני ששוחחנו קראתי את ספרו של פרופ' דוד הראל "המחשב אינו כל-יכול", וכך יכולתי לספר לה שמשימת שיבוץ מערכת שעות (אופטימלית) היא אחת הקשות שיש. היא כל כך קשה עד כי אפילו מחשב לא יכול לה. כיום לא ידוע לנו על אלגוריתם שפותר אותה בזמן סביר. ואם זה לא גרוע מספיק אז המחשב אינו יכול אפילו להכריע עבור קלט מסוים האם בכלל קיים פתרון שעומד בדרישות או לא.

היא לא השתכנעה.

המחשב אינו כל-יכול
עטיפת הספר 'המחשב אינו כל-יכול' מאת דוד הראל. לקוח מאתר הוצאת הספרים: ספרי עליית הגג.

***

הטלפון החכם, שהוא בעצם מחשב נייד, אומר לנו באיזו דרך לנסוע, מה מזג האוויר, מה תכננו לעשות היום ומה אנחנו חייבים להספיק לעשות מחר, מה לאכול, מתי לקחת את התרופות ואיך קוראים לחברים שלנו. אנחנו מדברים אליו, מטפחים אותו וסומכים עליו בעיניים עצומות. הוא אחד משלנו והוא כל יכול. תנו לו מספיק זמן ומתכנתים והוא יפתור לכם כל בעיה.

טוב, כמעט כל בעיה.

מסתבר שיש עולם שלם של בעיות שאותן מחשב אינו יכול לפתור. זה לא משנה כמה נאיץ את פעולתו ונגדיל את נפח הזיכרון איתו הוא עובד, זה פשוט לא יעזור. ישנן בעיות די פשוטות לתיאור שהוכח שלא קיים עבורן מתכון לפתרון באמצעות מחשב. ישנן בעיות שעבורן יש לנו מתכון לפתרון אבל זמן החישוב במקרה הגרוע ביותר יהיה כל כך ארוך שאין מספיק שניות ביקום כדי להכיל אותו. ישנן בעיות מדכאות אף יותר שבהן אנחנו אפילו לא יודעים אם הן פתירות בזמן סביר או לא, אבל כרגע הן לא.

מחשב, אם כך, אינו כל-יכול, אבל חשוב לדעת שגם לדברים שאינו יכול לבצע ניתן למצוא שימוש.

***

נתחיל מהסוף. הספר כתוב טוב, ואם עדיין לא קראתם אז הוא בהחלט מומלץ. הוא קריא, לא כבד מידי ומשועשע במידה בריאה כך שהוא לא 'מייבש' את הקורא שאינו מהתחום. בנוסף, הקורא זוכה בהצצה קצרה אך איכותית לתוך תחום מדעי-המחשב ללא צורך בידע מוקדם. כותב הספר, פרופ' דוד הראל ממכון ויצמן וחתן פרס ישראל למדעי המחשב, בחר להציג דווקא את המגבלות האינהרנטיות של מחשבים וזאת גישה מעניינת ופרובוקטיבית באופן חיובי.

הספר, אגב, אינו חדש. הוא התפרסם במקור באנגלית בשנת 2000 ותורגם לעברית ב-2004. זה אני שהגעתי אליו רק עכשיו.

בפרק הראשון מושקע מאמץ רב להסביר מהו בכלל מחשב, מהי תוכנת מחשב ומהו אלגוריתם. בפרקים הבאים מוצגות הבעיות שהזכרתי ומספר דרכים עכשוויות ועתידיות להתמודד איתן. לקראת סוף הספר ישנו הפרק הטוב ביותר לטעמי שמתאר כיצד ניתן לנצל את הבעיות שהוצגו לטובתנו בתחומים של הצפנה. הפרק גם מכיל את ההסבר הטוב ביותר שקראתי עד היום לנושא של הצפנה באמצעות 'מפתח ציבורי' ו-'מפתח פרטי', שילוב של הסבר מצוין באמצעות אנלוגיה עם הסבר רבע-טכני ברמה מתאימה לקורא המתחיל.

למרות שנהניתי מאוד לקרא את הספר היו מספר נקודות שהפריעו לי.

ניכר שהושקע בכתיבת הספר מאמץ רב כדי שיהיה נגיש לכל קורא. עם זאת, עדיין נשארו כמה ספיחים שנראים לקוחים מכתיבה אקדמית או מספר לימוד לאוניברסיטה. הבולט מכולם הוא הערות השוליים הרבות, ואורכם הבלתי סביר. הערות אלה משולבות בתוך הטקסט ולא פעם מהוות את מירב הטקסט בין זוג עמודים. הן מכילות הבהרות, הרחבות ומראי מקום אקדמיים. אבל הרי הספר אינו חיבור אקדמי, וסביר שמי שמעוניין בהערות השוליים האלה יבחר לקרא את הספרות המקצועית מלכתחילה. דבר נוסף שבולט לעין הוא שהספר עוסק בלמסור מידע ואינו טורח לספר סיפור (כמו למשל 'המשפט האחרון של פרמה'). זאת בחירה סגנונית שתתחבב על חלק מהקוראים ותרתיע אחרים.

לאורך כל הספר 'מופּלות' על הקורא לא מעט אמירות חזקות שמקורן אינו מוסבר. בפרק 2, למשל, נכתב שבעיית העצירה אינה ניתנת להכרעה, אך לא ניתן כל הסבר מדוע זה נכון או איך הגיעו למסקנה הזאת. הדבר חוזר על עצמו כמעט בכל פרק. ברור לי שיש צורך בידע טכני רב כדי להסביר את ההוכחות, אבל לדעתי היה כדאי לפחות לנסות לתת אינטואיציה או הסבר חלקי כדי לא להשאיר את הקורא תלוש. שליחת הקורא לעיין בספרות המקצועית היא לא פתרון לגיטימי לבעיה זאת מכיוון שזה אינו ספר מקצועי והקורא אינו איש מקצוע.

הדיון על חישוב קוונטי וחישוב ביולוגי הוא לטעמי החלק החלש ביותר בספר, ומי שמתעניין דווקא בנושאים אלה יצטרך לקרוא עליהם במקום אחר. הייתי מעדיף גם שבארבעת הפרקים הראשונים יהיו יותר דוגמאות קונקרטיות לרלוונטיות של הבעיות והמושגים מחוץ לדיון האקדמי בספר.

***

לסיכום, הספר כתוב בשפה נגישה לקורא, גם אם יש בו מעט סממנים אקדמיים. הוא מציג את הנושא בצורה ברורה, עושה סדר בראש גם למי שמכיר חלק מהנושאים ומהווה מקום טוב להתחיל בו בקריאה פופולרית על מדעי המחשב.

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: