ראשי > כללי > סוף סיפורו של הפחמן – המלצה על ספר

סוף סיפורו של הפחמן – המלצה על ספר

"…

הוא שוב בינינו, בתוך כוס חלב. הוא משובץ בתוך שרשרת ארוכה, מורכבת מאוד, ואף-על-פי-כן כזו שכמעט כל חוליותיה קבילות לגוף האנושי. הוא נבלע: ומאחר שכל מבנה חי מטפח חשדנות פרואה כלפי כל תרומה של כל חומר מן החי, נשברת השרשרת בשיטתיות, ושבריה, אחד-לאחד, מתקבלים או נדחים. והנה, האחד שבו אנו עוסקים עובר את סף המעיים ונכנס למחזור הדם: הוא נודד, מתדפק על דלתו של תא עצבי, נכנס ולוקח את מקום הפחמן שהיה חלק ממנו. תא זה שייך למוח, וזהו מוחי, מוחי שלי הכותב, והתא דנן, ובו האטום דנן, מופקד על כתיבתי, במשחק ענקי-מזערי, שאיש עדיין לא תיאר אותו. וברגע זה ממש, יוצא ממבוך עבות של כנים ולאוים, הוא גורם לידי שתרוץ בתוואי מסוים על גבי הנייר, תסמן אותו בסלסולים שהם סימנים; זינוק כפול, מעלה ומטה, בין שתי רמות של אנרגיה, מוליך יד זו שלי להטביע בנייר נקודה זו: הנה, זו •"

הקטע לקוח מתוך הספר "הטבלה המחזורית" מאת פרימו לוי, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ובתרגום מאיטלקית של עמנואל בארי. זוהי הפסקה האחרונה בספר, מתוך הפרק האחרון המתאר את סיפורו של אטום פחמן.

תמונת עטיפת הספר "הטבלה המחזורית" מאת פרימו לוי. המקור לתמונה: אתר הוצאת הקיבוץ המאוחד.

כל פרק בספר הוא אנקדוטה מחייו של הסופר, וקשור בצורה זו או אחרת לאחד היסודות בטבלה המחזורית. יחדיו מהווים הפרקים מעין אוטוביוגרפיה. פרימו לוי היה דוקטור לכימיה וכימאי תעשייתי במקצועו, מלבד היותו סופר. הוא היה גם ניצול מחנה אושוויץ, כפי שתיאר בספרו 'הזהו אדם'.

הספר אינו בדיוק 'ספר מדע', אך הוא משלב בתוכו מדע כחלק בלתי נפרד מהעלילה, ובצורה שכמותה לא נתקלתי בעבר. הוא פותח צוהר לעולם הכימיה ולעולמו של הכימאי, אך אינו מתיש בעשותו כך.

הספר אינו בדיוק אוטוביוגרפיה, אך הוא תיעוד מעניין של חיי הסופר, דרך נקודות בחייו שהוא מצא לנכון לחברן יחדיו ברצף.

לא צריך להיות כימאי מצד אחד או חוקר ספרות מצד שני כדי ליהנות מהספר. כמו כן, למי שנרתע מספרות שואה, המינון כאן מינימלי.

ובמילים אחרות: מומלץ!

מודעות פרסומת
:קטגוריותכללי תגיות: , , ,
  1. דניאל רוזנבלט
    06/10/2012 ב- 11:07 pm

    נשמע מאוד מעניין.

    אני רוצה לצרף לרשומה שלך קטע מוזיקלי על היסודות: השיר "הכירו את היסודות" של הלהקה "הם עלולים היו להיות גיבורים".

  2. 06/10/2012 ב- 11:20 pm

    תודה 🙂

  3. SonOfLilit
    07/10/2012 ב- 3:24 pm

    אני מצרף את המלצתי לספר. אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא.

  4. גיורא
    04/11/2012 ב- 3:44 pm

    כל מה שכתב פרימו לוי ראןו וחשוב לקריאה. פרימו לוי היה במחנה עבודה אוושויץ ולא במחנה השמדה. חשוב ללמד להבחין בהבדל.

  5. 04/11/2012 ב- 4:21 pm

    גיורא, תודה על ההערה, באמת לא שמתי לב. תקנתי את הכתוב.

  6. 16/11/2012 ב- 8:40 am

    He worked in Buna, a facory a few KM from Auschwitz Birkenau but lived in Birkenau , which was a death camp. It is 100% accurate to say that he worked / lived in a death camp. ,

  7. 16/11/2012 ב- 8:41 am

    There were four gas chambers in Birkenau so how isn't it a death camp?!?!

    • ריקי
      19/11/2012 ב- 8:23 pm

      נכון. ביחוד כשנזכרים מהי הכתובת שעל השער שם!

  8. ריקי
    19/11/2012 ב- 8:22 pm

    הארועים הקשים שעבר בשואה רדפו אחריו – ולבסוף הכריעו אותו. הוא התאבד.

  9. karin
    03/12/2012 ב- 8:24 pm

    שגיאות כתיב בספר:
    חשדנות פרועה ולא..חשדנות פרואה

  10. סתם
    03/12/2012 ב- 8:25 pm

    מה לא יודעים לאיית בהוצאת הקיבוץ המאוחד או שהשגיא[ות] הן בבלוג לבדו

  11. סתם
    03/12/2012 ב- 8:30 pm

    "כל מבנה חי מטפח חשדנות פרואה"
    אשמח לקבל הבהרה לגבי המילה "פרואה"

  12. 03/12/2012 ב- 9:45 pm

    הי קארין,
    לגבי 'חשדנות פרואה', זה האיות המקורי בעותק של הספר שאותו אני קראתי. במהלך כתיבת הרשימה התלבטתי בעניין, ואפילו הצצתי במקור האיטלקי. מכיוון שלא הייתי בטוח אם זאת שגיאה או לוליינות לשונית בתרגום, החלטתי לבסוף להשאיר את זה כפי שהיה רשום בספר, ולו מחמת הספק.
    אם למישהו יש מידע מהימן על הסוגיה הוא מוזמן לחלוק אותו איתנו 🙂

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: