ראשי > כללי > גישות ישנות, גישות חדשות ואנשי אשכולות – שניים קצרים

גישות ישנות, גישות חדשות ואנשי אשכולות – שניים קצרים

סוף עידן הרדוקציוניזם?

"[…]

רדוקציוניזם היה הכוח המניע מאחורי חלק גדול מהמחקר המדעי במאה העשרים. מה שהוא אומר לנו זה שכדי להבין את הטבע, ראשית אנו צריכים לפענח את מרכיביו. ההנחה היא שכאשר נבין את החלקים יהיה יותר קל לתפוס את השלם. […] כדי להבין את היקום, חונכנו לחקור אטומים; לחקור מולקולות כדי להבין את החיים; לחקור גנים בודדים כדי להבין התנהגות אנושית מורכבת; לחקור נביאים כדי למצוא את המקור לאופנות חולפות ולדתות.

בימים אלה אנו כבר קרובים לדעת כמעט הכול על החלקים השונים. אך אנו רחוקים כבעבר, ואולי אפילו יותר, מלהבין את הטבע כשלם. הרכבת החלקים לכדי השלם התבררה כמשימה קשה הרבה יותר ממה שהעריכו המדענים. הסיבה היא פשוטה: על גבי הרדוקציוניזם אנו דוהרים הישר לתוך הקיר של המורכבות.

[…]"

את הטקסט תרגמתי (וקצת הוצאתי מהקשרו) מפרק המבוא של הספר "Linked" (תורגם לעברית כ-"קישורים") מאת אלברט-לסלו ברבאשי (Barabási) – פרופסור לפיזיקה, העוסק ברשתות ומערכות מורכבות.

מהם 'חוקי חזקה', ולמה מוצאים אותם כמעט בכל מקום, בקשרים בין שחקני קולנוע, ביחסי הגומלין בין החלבונים בתא, ברשת האינטרנט ובתחומים נוספים? ברבאשי רואה מערכות מורכבות בכל פינה וממליץ לנו להבין תכונותיהן כדי להבין טוב יותר את עולמינו מנקודת מבט מערכתית.

עטיפת הספר 'קישורים'. המקור לתמונה: אתר ההוצאה 'ידיעות אחרונות'.

אהבתי בעיקר את החצי הראשון של הספר בו מספר ברבאשי על הרקע ההיסטורי לפיתוח התיאוריה, על חשיבותה ועל הגילויים המרכזיים שבחלק לא מבוטל מהם הוא היה שותף כחוקר מוביל. החלק השני ובו יישומים של התיאוריה על העולם האמיתי (לדוגמא בביולוגיה על רשתות חלבונים בתא, ובכלכלה על קשרים בין אנשי עסקים) תפס אותי קצת פחות.

יש לציין שהספר אינו חדש ויצא לאור כבר ב-2002. בגלל האופי הדינאמי של עולם האינטרנט, חלק מהדוגמאות הלקוחות מתחום זה מרגישות לפעמים לקורא העכשווי פרהיסטוריות. עשר שנים!

אה כן, והרדוקציוניזם הוא עדיין אחד מהכלים החזקים שיש למדע. בחלקים מסוימים בספר, ברבאשי נשמע כאחוז דיבוק בעניין המערכות המורכבות, ומנסה לשכנע את הקורא שאם רק היינו מקדישים לנושא יותר תשומת לב, בעיות העולם היו נפתרות. עם כל זאת, נושאו של הספר באמת מעניין והוא כתוב בצורה סיפורית וקולחת. כמו כן, אין צורך לדעת מתמטיקה, הספר לא נכנס לפן הזה של התיאוריה.

האם סרטן הוא באמת מחלה?

אני ממליץ בחום להאזין לפרק 10 של הפודקאסט little atoms road trip ובו ראיון עם ראש המכון 'BEYOND Center', הפיזיקאי פול דייוויס (בחלק השני של התוכנית). דייוויס הוא דוגמא מרתקת לאיש רב מעללים וחזון. במקור הוא פיזיקאי עם הישגים מוכחים בחקר הקוסמולוגיה, אך בראיון, כראש המכון, הוא מדבר על נושאים שונים שהוא עובד עליהם.

בדומה לברבאשי, דייוויס הוא איש אשכולות שמדגים יפה כיצד צורת מחשבה מדיסציפלינה אחת עלולה להעניק נקודת מבט רעננה ולשפוך אור על דיסציפלינה אחרת. בעיקר תפסה את תשומת ליבי הגישה המעניינת שלו לחקר הסרטן. מספר רב של אנשים בעולם מתים כל שנה מסרטן, אך האם סרטן הוא באמת מחלה? כדי לשמוע את דעתו של דייוויס בעניין תאלצו להאזין לפרק.

מודעות פרסומת
  1. אי הפניה לבדיקה
    25/07/2012 בשעה 4:06 pm

    כחובבת ספרים מושבעת, הכתבה עשתה לי חשק לרכוש את הספר ולקרוא אותו. בכלל, אני מאוד מתעניינת בשאילת שאלות וקבלת תשובות או אי קבלת תשובות. הרי יש שאלות שאין עליהן תשובות. עלינו לעצור מדי פעם ולשאול את עצמנו שאלות על הדברים הסובבים אותנו. למה הם ככה ולא אחרת. מה זה אומר שהם ככה וכו'.

  2. 26/07/2012 בשעה 12:17 am

    מזדהה עם עניין הספרים, מזדהה עם עניין השאלות 🙂

  3. 07/09/2012 בשעה 12:24 am

    הספר נמצא אצלי כבר כמה שנים ברשימה לקריאה, ועכיו עודדת אותי לדחוף אותו כלפני מעלה… אולי גם הוא ימצא את דרכו למקראה.

  4. 07/09/2012 בשעה 1:23 am

    אני שמעתי על הספר רק לאחרונה כאשר חיפשתי הסבר לחוקי חזקה.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: