ראשי > כללי > לחקור את הַבְיַחַדְנֶס – על הפשטה והכללה

לחקור את הַבְיַחַדְנֶס – על הפשטה והכללה

מדע זה דבר לא פשוט.

נניח שאתם רוצים ללמוד דבר מה חדש על גוף האדם. הבעיה היא שגוף האדם הוא מכונה די מסובכת. תוכלו למשל להגביל את עצמכם לחקר התאים, שהם מרכיב חשוב בגוף. אבל קשה לייצר סביבה מבוקרת עבור בדיקה של תכונה מסוימת בתאים, כאשר הם בתוך גוף האדם. תוכלו למשל לבחור לחקור את התאים כאשר הם גדלים בתוך צלחת. אבל תאים אנושיים רגילים אינם גדלים היטב בצלחת ומתים מהר. תוכלו למשל, במקום התאים הרגילים, להשתמש בתאי מודל מיוחדים המתאימים לגידול בצלחות. במצב זה תוכלו לייצר בקלות יחסית סביבה מבוקרת היטב. כעת תוכלו לבצע ניסוי, לקבל תוצאות ולהסיק מסקנה על הנושא אותו חקרתם. אך בל נשכח שהנושא המקורי היה גוף האדם, ולכן בשלב זה תרצו להכליל את מסקנותיכם ולטעון שהן רלוונטיות עבור הגוף ולא רק בצלחת. האם תקפותן של המסקנות במערכת המודל המפושטת מצביעה על תקפותן גם במערכת המקורית המסובכת?

תהליך פירוק בעיה למרכיבים פשוטים יותר והכללה של המסקנות מהמערכת המפושטת למערכת המקורית הוא אחד הכלים הבסיסיים והשימושיים ביותר במדע. ניתן למצאו כמעט בכל מחקר גם בתחומי המדעים המדויקים כגון פיזיקה, וגם במדעים העוסקים במערכות מורכבות יותר כגון מדעי החיים והרפואה, אם כי יש להודות שהעסק הופך שם למסובך הרבה יותר.

ומה לגבי המחשבה האנושית, ההתנהגות האנושית, פסיכולוגיה ומדעי המוח? האם גישת המחקר הזאת מתאימה גם עבור תחומים אלה?

ברצוני להציג בפניכם מחקר חדש שהוא גם ייחודי ומעניין בפני עצמו ולכן אציג אותו בפרוטרוט, וגם ממחיש היטב, לדעתי, את הדילמה שהצגתי בפסקה הקודמת. המחקר, פרי עבודתם של דר. ליאור נוי ופרופסור אורי אלון ממכון ויצמן, פורסם בכתב-העת Proceedings of the National Academy of Sciences  תחת הנושא Psychological and cognitive science.


הכותרת של המאמר הנידון ומראה המקום.

המחקר (ההפשטה)

החוקרים היו מעוניינים להבין את המנגנון של פעולה בצוותא. אחת הדוגמאות המעניינות לפעולה בצוותא היא אלתור משותף שבא לידי ביטוי אצל מוזיקאים, שחקנים אך גם אצל כל שני אנשים שמנהלים שיחה. איך עובד האלתור? האם הגדרת אחד המאלתרים כמוביל ושני כעוקב משפיעה?

בתור מודל פשוט של אלתור שאותו יהיה ניתן לחקור בצורה מבוקרת, השתמשו החוקרים 'במשחק המראה', שבו שני שחקנים מחקים אחד את השני ברצף תנועות דמוי ריקוד. אך מכיוון שהמשחק מסובך לכימות ומעקב בצורתו המקורית, יצרו החוקרים גרסה מוגבלת ומפושטת. כל אחד מהמשתתפים אוחז ידית המוגבלת לתנועה במסילה אופקית. לידיות חוברו חיישני תנועה שאפשרו מעקב ותיעוד של מיקום הידיות בכל רגע נתון. המשחק התחלק לשלבים בהם הוגדר מוביל לתנועה ולשלבים בהם לא הוגדר מוביל. רוב המשתתפים בניסוי היו בעלי ניסיון רב באלתורים בתחום המשחק והמוסיקה (שישה גברים ושש נשים).


כד המשחק עם מראה במשחק המראה. בינתיים אין מנצחים. המקור: וויקיפדיה.

התוצאות

הזמנים שנמדדו עבור התגובות של השחקנים לתנועות אחד של השני היו קצרים מהמצופה. דבר זה הוביל את החוקרים למסקנה שמלבד אלמנט העקיבה במשחק ישנו גם אלמנט חיזוי. כמו כן, במקרים בהם הוגדר מוביל למשחק, העוקב והמוביל נבדלו בצורת תנועתם. בזמן שתנועתו של המוביל היתה חלקה (נטולת רעידות וקפיצות), תנועתו של העוקב היתה תזזיתית יותר (בניסיונו להיצמד למוביל). במקרים בהם לא הוגדר מוביל, התיאום בין התנועה של שני השחקנים היה טוב הרבה יותר, ובחלק מזמן המשחק נראה כאילו השחקנים 'מסכימים' ביניהם על מסלול משותף.

תוצאות הניסוי עבור משתתפים שאינם מנוסים באלתור היו שונות. התיאום בתנועות של שחקנים אלה היה פחות מוצלח, והם התקשו במיוחד כאשר לא הוגדר מוביל. התנועה שלהם אופיינה בתזזיתיות גם אם הוגדר מוביל וגם אם לא.

כדי להבין את המכאניזם של תנועת השחקנים, פיתחו החוקרים מודל מתמטי למערכת עקיבה שמצליחה לשחזר בהצלחה את התוצאות שהתקבלו.


איור סכמטי לשם המחשת הרעיון בלבד (את התוצאות האמיתיות ניתן לראות במאמר). כאשר לא מוגדר מוביל התנועה חלקה ומתואמת. כאשר מוגדר מוביל, תנועתו חלקה, אך תנועת העוקב תזזיתית.

המסקנות (ההכללה)

לטענת החוקרים, התוצאות מצביעות על כך שאנשים המאלתרים יחדיו יכולים להיכנס למצב שבו שניהם מובילים במשותף את התנועה, ובו מתקבלים הביצועים הטובים ביותר. מצב זה עלול להיות קשור לאותם רגעים נדירים בחיים של togetherness (כך במקור) שעליהם מדווחים לעיתים מוזיקאים ושחקנים העוסקים באלתור.

משחק המראה, הם מסכמים, עלול להיות צוהר אל המנגנון הבסיסי של האינטראקציה בין אנשים. הם מזכירים לנו שחיקוי הוא פעולה בעלת חשיבות רבה למשל בתקשורת חברתית או בתהליך הלמידה של תינוקות.

אי אפשר שלא להתרשם מהדרך האלגנטית בה מצליח המחקר להדביק מודל מתמטי מדויק ופשוט להתנהגות אנושית כה מורכבת. אך עולה בי השאלה האם ההכללה במסקנות המחקר ניתנת ליישום. מכיוון שנושא המחשבה והפעולה האנושית כל כך סבוך, המחקר נקט בהפשטה מאוד חזקה. מערכת המודל שלו היא ספציפית למדי: משחק המראה בגרסתו המפושטת. נשאלת השאלה עד כמה היא רלוונטית לדברים אחרים ולאילו מקרים נוכל להכליל את המסקנות. האם נוכל לנסח תחזית חדשה מהמודל ולבדוק אותה בסיטואציה אחרת? האם למדנו משהו חדש על האינטראקציה בין אנשים, או שמא למדנו משהו רק על מה שקורה כאשר שני אנשים מנוסים באלתור משחקים במשחק המראה בגרסתו המוגבלת?

לסיום, לאחר ההפשטה אני אבצע הכללה משלי ואחזור אל הנקודה שבה פתחתי: האם גישת המחקר של הפשטה והכללה מתאימה עבור תחומי מחקר של מערכות סבוכות כגון התנהגות ומחשבה אנושית. מה אתם חושבים?

——————————————————————

לקריאה נוספת:

– פרופ. אורי אלון ודר. ליאור נוי הקימו מעבדת תיאטרון שבה הם רוצים לחקור תופעות מורכבות בהתנהגות אנושית תוך שילוב בין כלים של מדע ושל תיאטרון (כתבה קצרה ב-pdf).

– כתבה על המחקר באתר הידען.

מודעות פרסומת
  1. 04/05/2012 ב- 4:17 pm

    מעניין.
    בדיוק בימים אלה אני צופה בסדרת הרצאות מרתקת לדעתי, על המוח, מערכת העצבים, גנטיקה, השפעות סביבתיות, ועוד ועוד, הכל תחת הכותרת של "הביולוגיה וההתנהגות האנושית":
    http://archive.org/details/RobertSapolsky-BiologyAndHumanBehavior
    אחד הדברים שהמרצה חוזר ומדגיש, זה עד כמה כל תחום לבדו (גנטיקה למשל) אינו יכול להסביר את המורכבות של ההתנהגות האנושית.
    גם הביהביוריזם הקלאסי של סקינר, שמבוסס על "תגמול/עונש" הוצג כמשהו מאוד פשטני, שאינו מסוגל להסביר תופעות בסיסיות מחיי היום היום.

  2. 04/05/2012 ב- 7:08 pm

    תודה גלעד 🙂
    ההרצאות שקישרת אליהן אכן נראות מענינות מאוד. אני אנסה אותן.
    אפשר לראות לפי רשימות קודמות שכתבתי ש-'מוצא הרוח מן החומר' היא נקודת תפר בין מדע לפילוסופיה של המדע לפילוסופיה בכלל, שמעניינת אותי מאוד. היא תמיד תהיה כר פורה למחשבות ודיונים מעניינים.
    האים יום אחד הפסיכולוגיה תוכל להיות מוכלת במודלים דטרמיניסטיים קשוחים? השאלה כמובן פתוחה, אנחנו עדיין רחוקים מפתרון.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: