ראשי > כללי > האישה 'שזכתה' לחיי נצח. בצלחת.

האישה 'שזכתה' לחיי נצח. בצלחת.

בינואר 1951 התאשפזה הנרייטה לאקס (Lacks), אישה ממוצא אפרו-אמריקאי בתחילת שנות ה-30 לחייה, באגף המיועד לשחורים בבית החולים ג'ון הופקינס. הרופאים איתרו אצלה בצוואר הרחם גידול סרטני, ממנו נלקחו במהלך הטיפול דגימות תאים ללא ידיעתה. התאים של לאקס הגיעו אל מעבדתו של דר. ג'ורג' גיי (Gey) אשר ניסה באותם שנים לגדל תאים סרטניים בצלחת ללא הצלחה. בניגוד לכל התאים האחרים שניסה, אלו שנלקחו מלאקס (וכונו Hela – לפי ראשי-התיבות של שמה) שרדו לזמן בלתי מוגבל והתרבו בקצב מהיר. גיי הנלהב הסכים לשלוח את תאי הפלא לכל מי שהיה מעוניין וכך אותם תאים מצאו את דרכם למספר רב של מעבדות.

עוד באותה שנה מתה הנרייטה לאקס ממחלת הסרטן, אולם התאים שנלקחו ממנה המשיכו לחיות בצלחות רבות ולשמש את הקהילה המדעית. התאים שימשו לפיתוח חיסון הפוליו ומשמשים עד היום לחקר האיידס, הסרטן, מיפוי גנטי ועוד. מגוון פטנטים הוצאו על פיתוחים שנעשו על התאים האלה וחברות מסחריות מוכרות וריאציות של התאים בכסף רב. משפחתה של לאקס מעולם לא קיבלה שום תמורה (כספית או אחרת) על השימוש בתאים ולמעשה המשפחה כלל לא היתה מודעת לקיומם.

בכנס מדעי בשנת 1974 טען המדען וולטר נלסון שתאי Hela זיהמו תרביות של תאים אחרים (שאינם Hela) במחקרים רבים ולכן תוצאות אותם ניסויים חסרות ערך. כדי לבחון את טענתו בעזרת בדיקת DNA פנו החוקרים לקרובי משפחתה של הנרייטה לאקס וביקשו מהם דגימות דם.

כיצד הגיבה המשפחה שכלל לא היתה מודעת לקיומם של התאים או למשמעותם? האם נלמדו הלקחים מאז? מה צופן העתיד והאם כדאי לי להוציא כבר עכשיו פטנט על הקוד הגנטי שלי?

תאי Hela עם סימון פלואורסנטי לגרעין. המקור: וויקיפדיה.

על כל זאת (וגם על סיפורו המטריד של ג'ון מוּר) התכוונתי לכתוב ברשימה הבאה אך לשמחתי גיליתי שדברים אלה כבר סוקרו בעבר בשתי כתבות מצוינות (ובעברית). לכן כל שנותר לי הוא להמליץ לכם לקרא את אותן כתבות:

'מיהי האשה שתאים מגופה הם כר הניסויים הגדול בעולם לחקר הסרטן?', שאול אדר, יולי 2010, עיתון הארץ.

'החיים כפטנט', איתי להט, דצמבר 2011, מוסף כלכליסט.

הכתבה בעיתון 'הארץ' עוסקת גם בספרה המצליח של רבקה סקלוט (Skloot): 'חיי הנצח של הנרייטה לאקס'.

אני ממליץ לקרא את הסיפורים לא רק בגלל שאלה סיפורים מרתקים על מדע, אלא גם בגלל שאלה סיפורים מרתקים על אנשים. הם מזכירים לנו, בין היתר, שהמחקר המדעי אינו מתבצע בחלל ריק, אלא נעשה בתוך חברה אנושית ועל ידי אנשים 'אנושיים', עם כל הטוב והרע שנובע מכך.

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: